כתבה מתוך מגזין רננות גיליון מס’ 9:
הכדור אצלך, אל תעביר אותו!! / ישראל קושמרסקי.
“מודה אני לפניך”.
כשעוברים 7 שנים זה זמן להסתכל אחורה, לראות קצת מלמעלה, לראות תהליך מדהים של 7 שנים, להרים עיניים ולומר לריבונו של עולם ‘מודה אני’.
‘מודה אני לפניך – שהחזרתי בי נשמתי’, יש כאן מסר עמוק…
ראיתי סיפור על שחקן כדורסל בשם צ’ארלס שסיפר כיצד בתיכון, הוא ובני גילו שיחקו מול קבוצה אחרת, והם די הצליחו, אך ממש לפני הסוף הקבוצה השנייה פתאום הצליחה לתת כמה ניצחונות, השופט נתן הפסקה להתארגן מחדש, ואז בהמשך המשחק, המאמן זרק את הכדור אליו – אל צ’ארלס, הוא לא היה מוכן לזה, בשבריר שנייה הוא חשב לעצמו ‘איך אני אצליח?’ ומיד זרק את הכדור לחבר שמיד זרק לסל והחטיא…
במלתחה המאמן ניגש אליו ואמר לו – צ’ארלס שים לב, אני כבר מאמן שנים רבות, ואם אני זורק אליך את הכדור, זה כי אני יודע שאתה יכול, גם אם אתה חושב שאתה לא יכול, תסמוך עלי, על המאמן, אתה יכול!
אנחנו בחיים, מקבלים לידיים כל מיני כדורים, ולפעמים בזמנים לא צפויים, בהפתעה, אנחנו צריכים להאמין שאנחנו יכולים, וגם אם אנחנו חושבים שאנחנו לא מסוגלים, צריך לסמוך על הקואצ’ר – ריבונו של עולם, שזרק לנו את הכדור והוא יודע שאנחנו יכולים, אל תעביר את הכדור למישהו אחר, תשחק אתה.
כל בוקר אנו אומרים ‘מודה אני לפניך’ – מודים לקב”ה – “שהחזרת בי נשמתי”, אם החזרת לי את הנשמה כנראה שאתה יודע ומאמין שאני יכול לקום מהמיטה לעוד יום מלא בהישגים והצלחה, “בחמלה” – באהבה – “רבה אמונתך” הקב”ה, המאמן שלנו, נותן בנו הרבה אימון והרבה אהבה, ואנחנו צריכים לסמוך עליו ולדעת שאנחנו יכולים.
הרבי מחב”ד אמר לילד אמריקאי שאהב פוט-בול “אל תהיה צופה, תהיה שחקן” תצטרף למשחק ותבעט בכדור שקיבלת, אל תזרוק לאחרים, אתה יכול בעצמך!!
באביעה ב7 שנים זכינו לחזות , בעשרות שחקנים שהיו להם את כל הסיבות שבעולם לזרוק את הכדור לאחרים, אבל הם לא וויתרו והצטרפו למשחק, והגיעו להרבה הישגים, וההישג העיקרי הוא שיש להם יום של משמעות לקום אליו בבוקר, לקום, לבעוט, להמשיך, ולהצליח, במסלול שלהם וגם לתת ולסייע לאחרים.
אז זה המסר שלנו הלאה, בואו נמשיך לשחק, כל אחד במגרש שלו, וגם במגרש של כולנו ב’אביעה’, אל תהיו צופים, תצטרפו, תטו שכם, וכך ביחד נמשיך בתנופה.
באהבה
שרוליק
תהנו!