❤️ חלפה ועברה לה שנת תש”פ. שנה מורכבת ומאתגרת.

החכם אומר “מה שהלב חושק הזמן עושק”

שנה זו היתה שנה של געגועים, של רצונות שלא יכלו להתממש כל צרכם, של תשוקה ממרחק נוגעת לא נוגעת.

❤️ בשנה זו באביעה:

• נרשמה תנופה גדולה בשטח ההכוון המקצועי

הכוונה אישית מסודרת ושיטתית לכל פונה. בהובלת יוסף בהר.

• תמיכה וסיוע אישי בפרט על רקע בידוד והרחקות הקורונה.

• מגזין אביעה של מוישי פרקל הופיע לראשונה, וחיבר אותנו רעיונית ורגשית בזמני המרחק הפיזי.

• זכינו לרקוד יחד בחתונות קורונה, לשמוח זה עם זה, ולהצטער במקרים שקרו. לתת יד ושכם.

• מפגשים איזוריים פה ושם שבמרכזם – הצליחו קבוצת יזמים נמרצים לפרוץ דרך למפגש סיכום מלכד ומלא תקווה בינות לגלי הקורונה השונים.

אבל ❤️

אבל ❤️

אבל❤️

בעיקר רצינו להיפגש . לוז השדרה והרקמה החייה של אביעה הוא המפגש האנושי בין הנפשות. החיבוק וטפיחת השכם. קליפות הפיצוחים וצלחת החומוס. את כל זה רק רצינו ולא מספיק יכלנו לממש.

❤️ נכון, איננו לבד, עם ישראל כולו התעטף בגעגועים בלילות הסדר בסגר. לציון הרשב”י בלג בעומר. לסבא וסבתא שישבו בדד. וכעת העולם כולו עטוף בגעגועי אינסוף לחצרות הקודש, לציון באומן, או לסתם איחול חברי בלחיצת יד של “לשנה טובה”.

❤️ ואולי. אולי. זו הפואנטה. זה מה שהוא מלמעלה רוצה.

את הרצון

את הגעגועים

את האהבה

את מה שלא חשים תמיד ביומיום כשהכל זורם…

❤️ וכאן המקום לצל”ש את החברים שיגעו וטרחו במשך חודש ימים!!! לארגן את קיבוץ אביעה בראש השנה,

במיוחד אלי גרוס חיים אבוביץ עלי קריגר ועוד ועוד

עבדו קשה וכבר סגרו הכל עד שהסגר סגר את התכניות ונשארנו רק עם הרצון והגעגועים. זהו זה. רק רוצים לרצות.

❤️ בתקווה לשנה שבה הגעגועים יתממשו

הרצונות יתבטאו שוב במרחב.

ושוב נשב יחד נצחק נתחבק נלמד ונעמיק ובעיקר נתחבר.

❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️

 לשנה טובה תכתבו ותחתמו. לכל החברים ברחבי ארץ הקודש מטבריה ועד אילת. מארה”ב ועד ווינה. לנו ולכל עם ישראל.

תהא שנת פתיחת אוצרות

בכל המובנים והפירושים

 שרוליק / שמעון

 בשם הצוות והחברים

❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️